גזענ ות - אנ טישמיות - שנ את זרים - בדלנ ות - שנ את חינ ם - מהן? וממה הן נ ובעות?

גזע× ות, א× טישמיות, ש× את זרים, ש× את חי× ם, בדל× ות וכל כיו"ב, מהותן היא אחת, מהותן היא שהאדם חושב שהוא ושב× י מי× ו טובים יותר מאשר שאר ב× י האדם וכיו"ב. ולצורכ הע× יין, כל גאווה שיש לאדם על חברו, גם היא סוג של בדל× ות ושל גזע× ות וכולי.

כי הגזע× ות פירושה שהאדם חושב שהגזע ושהמין שלו טוב יותר מאשר הגזע והמין של חברו. וגם כאשר האדם מתגאה על חברו, אפילו בליבו, דהיי× ו כאשר האדם חושב שהוא טוב יותר מאחרים, הרי שבעצם גם הוא סוג של גזען. משום שהוא חושב שהגזע ושהאופי ושהמצב שלו, טוב יותר מאשר אחרים.

ומצד האמת, כל גאווה היא גם סוג של ש× את זרים. כי כאשר האדם מתגאה על ככ שיש לו דבר מסוים וכיו"ב, הרי שבעצם יש כאן סוג של ביזוי, חוסר הערכה, ואפילו ש× אה למצב של חברו. כי אילו אהב את האדם והעריכ האדם את המצב של חברו, כמו שהוא מעריכ ואוהב את מצבו, הרי שממילא לא הייתה כאן גאווה.

והגאווה היא כאשר האדם חושב שהוא טוב יותר מחברו. והאדם מרגיש טוב מככ שהוא רחוק מהמצב הש× וא עליו שבו חברו × מצא. ככ שכל גאווה, יש בה גם את הע× יין של ש× את זרים.

והשאלה ה× שאלת היא, ממה בעצם × ובעות הש× את חי× ם של האדם כלפי סביבתו?

ובטרם × שיב על השאלה, × בהיר כי כל מי ש× גוע בש× את זרים ובש× את חי× ם, הרי שבוודאות שהוא × גוע גם בש× אה עצמית כלפי עצמו. כי ש× את זרים וש× אה עצמית, מהותן היא אחת. כי כאשר האדם חושב שהוא טוב יותר מאשר חברו, וכאשר × דמה לאדם שהוא הצודק וחברו הטועה וכולי, וכאשר האדם מתגאה על חברו, הרי שבעצם האדם לא מסוגל להכיל את חברו.

ובוודאות שמי ששו× א את חברו, ובוודאות שמי שלא מעריכ את חברו, ומי שלא מסוגל להכיל את חברו, ולמצוא את הטוב בחברו, ולהבין שחברו טוב כמותו, מי שלא מסוגל להבין את כל זה, הרי שבוודאות שיש דברים שבהם הוא גם שו× א את עצמו ולא מסוגל לקבל את עצמו.

כי ש× את זרים וש× אה עצמית מהותן היא אחת. כאשר האדם אוהב את המציאות, כאשר האדם מרגיש טוב עם עצמו, כאשר האדם מאושר, כאשר האדם מרגיש אהבה כלפי כל מה שקיים, אדם כזה יאהב גם את עצמו, וגם יאהב את זולתו ואת סביבתו.

כאשר האדם רואה את עצמו כדבר אחד עם כל מה שקיים, במקרה כזה אדם כזה לא יצטרכ לאהוב באהבת חי× ם את זולתו, אלא האהבה שלו לזולתו תהיה אהבה עצמית ממש. מאחר שהאדם מרגיש אחדות עם כל דבר.

ואפילו אם מישהו פוגע באדם, אם האדם אוהב את המציאות באמת, הרי שהוא יהיה מסוגל להכיל בתוכו גם את האדם שפוגע בו ולאהוב גם אותו, תוכ כדי זה שהוא י× סה להימ× ע מפגיעה, ועדיין הוא יאהב אותו (שזהו חיבור ההפכים והשלמות כמבואר).

ומי שלא אוהב את המציאות, ומי שלא אוהב את עצמו, ומי שלא מסוגל לראות את הטוב שיש בכל דבר ולה× ות מכל דבר, על ידי זה הוא × ופל לש× את זרים ולש× אה עצמית, שזהו העו× ש הגדול ביותר שהאדם יכול לקבל. כי הש× אה אוכלת את האדם מבפ× ים.

ואהבה אמיתית, פירושה שהאדם כ"כ אוהב את חברו, עד שהוא שמח שחברו קיים במציאות, גם אם הוא לא × מצא כרגע עם חברו. וש× אה אמיתית, פירושו שהאדם לא מסוגל להיות קיים בעולם ולהרגיש שלמות, כל זמן שחברו קיים בעולם. ומי ששו× א את חברו, הרי שחייו אי× ם חיים, משום שהוא חושב שהמציאות היא לא טובה, מאחר שחברו שש× וא עליו קיים בעולם.

וכאשר האדם שו× א מישהו או משהו, הרי שבעצם הוא שו× א את המציאות. כי אי אפשר לאהוב את המציאות, אבל לש× וא חלקים ממ× ה. כי הדבר דומה לאדם שיאהב את עצמו בשלמות, אבל יש× א את היד השמאלית שלו וכיו"ב. שהדבר אי× ו אפשרי. ומי ששו× א משהו בעולם, הרי שזה גורם לככ שהוא יאהב את המציאות פחות, וזה עצמו העו× ש שלו.

והסיבה שבגללה האדם שו× א את חברו בש× את חי× ם, והסיבה שבגללה קיימת בדל× ות, א× טישמיות וגזע× ות, היא משום שהאדם × מצא במצוקה ואין לו מושג מהי תכלית חייו ואיכ הוא יכול לה× ות מחייו. וש× את הזרים, × ות× ת לאדם משמעות לחייו, וגורמת לו להרגיש טוב יותר עם עצמו, למרות שבאמת זה עדיין גם העו× ש שלו כ× "ל.

ו× סביר: כפי שהתבאר, כאשר טוב לאדם באמת, הרי שהוא × ה× ה מהחיים כפי מה שהם ובהרמו× יה, בלי שהוא צריכ להגדיר עבור עצמו הגדרות מיותרות. והסיבה שהאדם מ× סה להגדיר דברים ולא מסוגל לחיות בלי הגדרה, היא משום שההגדרות יוצרות עבור האדם את הזהות העצמית שלו.

ומצד האמת, הכל אחד, ומצד האמת אין צורכ בהגדרות והכל טוב כפי מה שהוא. אלא שלחיות בצורה פשוטה, זה הדבר הקשה ביותר שיש. ולחיות בצורה פשוטה, פירושו לחיות ללא כל מאמץ. והאדם לא מסוגל לא להתאמץ. והאדם מרגיש שהוא חייב לעשות משהו כדי לשפר את מצבו, ומשום ככ האדם רודף אחרי הז× ב של עצמו ומסתבכ בחי× ם.

ומצד האמת האדם לא צריכ להגדיר שום דבר כדי לחיות טוב. אלא שהאדם לא מסוגל לחיות בצורה כ"כ פשוטה, ומשום ככ האדם מרגיש צורכ להגדיר דברים. והאדם מגדיר דברים, כדי שהוא יהיה מסוגל להבין אותם. וכאשר טוב לאדם באמת, הוא יכול לחיות טוב, גם בלי להבין שום דבר. והדבר הפשוט ביותר שיש בעולם, זה להרגיש טוב בלי להבין כלום. אלא שזה פשוט מידי, ולכן האדם כל הזמן מ× סה להגדיר דברים וכולי כ× "ל.

וכאשר האדם לא מוצא את עצמו ולא מבין את עצמו, וכאשר אין לאדם מושג מיהו ומהו, אז הוא מרגיש שהוא מ× ותק ולא מחובר למציאות, ואז האדם מרגיש בדידות, ומרגיש חוסר חיבור למציאות, ואז האדם מ× סה להגדיר דברים ולהבין דברים, כדי ליצור לעצמו משהו שהוא יוכל להיאחז בו.

וכל אדם מגדיר דברים שו× ים ו× אחז בהם, אלא שלפעמים ההגדרות שאותן הגדיר האדם, הן חסרות משמעות עבורו, ואז האדם רוצה להגדיר משהו × וסף, כדי להיאחז בו. ואז × וצרת בדל× ות, גזע× ות, ש× את זרים, ש× את חי× ם, כעס, × קמה, עצבים, א× טישמיות וכיו"ב.

כי מי שיתבו× ן בע× יין יראה, כי מהותה של הגזע× ות והבדל× ות, היא שהאדם לא מעריכ את עצמו ולא אוהב את עצמו כפי מה שהוא. ואז הוא מגדיר את עצמו ומבדיל את עצמו משאר סביבתו. ולאחר מכן האדם בו× ה לעצמו איזו תיאוריה ואיזה דמיון, שההגדרה שלו טובה יותר מאשר ההגדרה של חברו. ואז האדם מתחיל לש× וא את ההגדרה של חברו, כדי להעלות את הערכ העצמי שלו בעי× י עצמו.

והגזע× ות והבדל× ות והגאווה וכולי, כולן שורשן במסכ× ות של האדם שלא אוהב את עצמו ושלא מסוגל לה× ות מהדברים כפי מה שהם. ואז הוא צריכ ליצור לעצמו × קודת אחיזה כלשהי, כדי להעלות את הערכ העצמי שלו עבור עצמו, כדי ליצור עבור עצמו משמעות כלשהי, כדי להרגיש טוב יותר ולאהוב את עצמו.

כי כאשר האדם מעריכ את עצמו יותר מאשר את חברו, וכאשר האדם מתגאה על חברו, הרי שבעצם המשמעות של זה היא, שהאדם מרגיש שהוא × מצא בצד של הטובים, ושחברו × מצא בצד של הרעים והפחות טובים. וכאשר האדם חושב שהוא טוב יותר מאשר חברו, הרי שבעצם יש משמעות לחייו, והיא לשמר ולתחזק ולהעצים ולהגדיל את הטוב שלו, על פי הטוב של חברו.

ואילו ידע האדם לה× ות מהחיים כפי מה שהם, הרי שהוא לא היה צריכ לש× וא את חברו, כדי להרגיש טוב יותר עם עצמו. והאדם שלא מסוגל לה× ות מהדברים כפי מה שהם, אז הוא מתחיל להגדיר הגדרות. והוא מגדיר שהוא טוב יותר ושחברו טוב פחות, והוא משייכ את עצמו לטובים ואת סביבתו ואת הזרים הוא משייכ לרעים וכולי. ועל ידי זה הערכ העצמי של האדם ביחס לעצמו עולה.

אכ מצד האמת, הדבר הזה הוא גם מיותר לגמרי, והוא גם עו× ש עצמי. כי כל גאווה וכל ש× את זרים וכל גזע× ות וכיו"ב, כולן לא מאפשרות לאדם לאהוב את המציאות. כי אי אפשר לש× וא חלק מהמציאות, ועדיין לאהוב את כולה בשלמות. וכאשר האדם לא אוהב את המציאות, הרי שזה עצמו העו× ש שלו, משום שהוא × ה× ה פחות מהמציאות וכולי...

ומה בכל זאת *טוב* בש× את חי× ם, בש× את זרים וכולי? ואם ש× אה מהותה × פרדות וחוסר אחדות, אז מה טוב בש× את זרים ובגזע× ות?

והתשובה היא: כי רק מי שמגיע לאחדות השלמה, רק הוא מסוגל להכיל בתוכו את ש× את החי× ם בצורה טובה. ו× סביר: כי כפי שכבר התבאר, השלמות היא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. וכל זמן שהאדם לא אוהב את הכל באותה עוצמה, הרי שהוא לא מסוגל להכיל בתוכו ש× אה. כי הש× אה אוכלת אותו כ× "ל, והש× אה היא העו× ש של האדם עצמו.

אכ כאשר האדם מגיע אל השלמות, השלמות היא לא האחדות ש× פרדת מהעולם המשת× ה, אלא השלמות היא האחדות שהיא × מצאת בתוכ השי× ויים וה× פרדות. ומאחר שמצד האמת הכל אחד, הרי שאם לא היה בעולם אפשרות לש× את חי× ם, הרי שהעולם לא היה יכול להיות קיים.

כי השקר הכרחי לצורכ קיום העולם כפי שהתבאר. והמהות של ש× את חי× ם, היא שהאדם שו× א את הדבר סתם וללא כל סיבה. ומצד האמת, אם לא היה יכול האדם לש× וא סתם וללא סיבה, הרי שהאדם לא היה יכול לרצות שום דבר. כי מצד האמת הכל טוב. וכל מה ש× דמה לאדם כרע, שמככ הרי × וצר הרצון של האדם, הרי שהכל מהותו היא ש× את חי× ם.

וש× את החי× ם בשורשה, מהותה היא שהכל כ"כ טוב, עד שהטוב יכול להכיל בתוכו ש× אה ועדיין להישאר ולהיות אהבה. אכ כל הדברים האלו רלוו× טיים, רק למי שהגיע אל השלמות, שהוא צריכ להיות מסוגל לש× וא, כדי להתקיים. כי כאשר הכל טוב והכל אחד, אין שום קיום לשום דבר.

אכ בכל מקרה אצל האדם הרגיל, עליו להשתדל להסתכל על השורש של הדברים, ששם הכל אחד, ועל ידי זה הגזע× ות והש× אה והבדל× ות ייעלמו. כי כל הדברים שבעולם הם חלקים שו× ים של אותו הדבר. וכל ההפכים שבעולם, קיימים בתוכ מציאות אחת, ויש בי× יהם משהו שמחבר את כל הדברים שבעולם.

ומי שהוא טיפש, ומי שלא מסתכל על הפ× ימיות ועל השכל ועל השורש של כל דבר, על ידי זה הוא חווה את עצמו כ× פרד, ועל ידי זה הוא לא × ה× ה מהחיים, ועל ידי זה הוא גם × ופל לבדל× ות ול× פרדות ולגזע× ות ולש× את חי× ם וכיו"ב. וזה העו× ש עצמו של האדם, שהוא לא מבין שהכל אחד, ועל ידי זה הוא לא × ה× ה מחייו באמת.

אכ מי שמסתכל על השורש, ומבין שהכל אחד, על ידי זה הוא מגיע לאהבה אמיתית וכולי.

ראה גם:

* ש× אה עצמית / כעס עצמי - ממה × ובעת ש× אה עצמית? איכ לאהוב את עצמכ באהבה עצמית?.

* ש× אה / אהבה - מהי מהותה של ש× אה? איכ להפוכ ש× אה לאהבה? איכ ליצור אהבה?.

* פשיטות / חוכמה - למה קשה להבין דברים פשוטים? מהו הקושי להיות פשוט?.

* שקר - מדוע קיומו של השקר הכרחי לצורכ קיום העולם?.

* סיבות / סיבה ותוצאה / סיבתיות - מי מחפש סיבות? ומי אי× ו צריכ סיבות?.

* תכלית החיים / מטרה - מי מחפש מטרה? מי לא צריכ מטרה? מי לא צריכ תכלית לחיים?.

המאמר מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il | ידע - הדרכ שלכ להצליח

הכ× ס לאתר וקרא עוד מאמרים על שי× ויים, רגשות, חוויות, הטוב שיש בכל דבר, להרגיש טוב ועוד ...

אודות Eip Good

Eip Good

  הדפס מאמר   שלח מאמר לחבר   פרסם מאמר זה באתרך   צור קשר עם כותב המאמר